רפלוקס

 

הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי

המונח רפלוקס (reflux), שמקורו בשפה הלטינית, מורכב משילובן של שתי מילים: Re שמשמעותה חזרה (אחורה) ו-fluere, שמשמעותה זרימה. שילוב המילים יוצר את המושג זרימה בחזרה או זרימה אחורנית.

כאשר תוכן הקיבה מגיע דרך הוושט עד לגרון, נגרם נזק לרירית בית הדיבור (הלרינקס) ובית הבליעה (הפרינקס). השם המקובל כיום למחלה זו בספרות הוא מחלת הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי. התלונות השכיחות במצב זה הן: צרידות והפרעות בקול, כחכוח גרוני, הרגשת גוף זר בגרון, קושי בבליעה, שיעול טורדני, כאבים והרגשת צריבה בגרון. בשונה ממחלת הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי, מחלת הרפלוקס הקיבתי-וושטי (Gastroesophgeal Disease-GERD) מתייחסת לזרימה של תוכן קיבה לוושט תוך גרימת נזק לרירית הוושט וסימפטומים כגון צרבת וכאב בבית החזה. תלונות אלו מעידות על דלקת בוושט הנגרמת עקב חשיפת רירית הוושט לחומצה ותוכן קיבה. בדיקת תפקוד הוושט בחולים מדגימה בדרך כלל הפרעה בתנועתיות הוושט והפרעה בתפקוד הסוגר התחתון. הביטוי הקליני מופיע בדרך כלל בלילה (או בזמן שכיבה). לחולים עם רפלוקס לרינגופרינגיאלי, לעומת זאת, אין בדרך כלל הפרעה בתנועתיות הוושט או דלקת בוושט. כמו כן, התופעה מופיעה בדרך כלל ביום, ולא בשכיבה.

חולים הסובלים מרפלוקס לרינגופרינגיאלי אינם מתלוננים בדרך כלל על צרבת, שכן החומרים הפעילים מהקיבה אינם נשארים בוושט זמן ממושך, ולחומצה אין די זמן לגרום לגירוי. עם זאת, גם כמויות קטנות מאוד של תוכן קיבה העולות לגרון עלולות לגרום לנזק לרירית. בעבר הודגם כי מספיקות שלוש אפיזודות של הרפלוקס לרינגופרינגיאלי בשבוע כדי לגרום לנזק משמעותי לבית הדיבור.

ה-RSI) Reflux Symptom Index); הוא שאלון המורכב מתשע שאלות המתייחסות לתלונות השכיחות בקרב חולים הסובלים מרפלוקס הלרינגופרינגיאלי. מטרתו להקל על האבחנה ולאפשר מעקב אחרי הטיפול בחולים. את השאלון ניתן למלא בזמן קצר (פחות מדקה). כאשר ה-RSI גדול מ-10, הסיכוי הוא שהחולה סובל מבעיית רפלוקס לגרון.

טבלה מספר 1: מדד הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי 
 
 
כיצד השפיעה בעייתך על הפרטים הבאים?
 
 
 
0 = אין בעיה 5 = בעיה חמורה
 
 
 
 
1. צרידות או בעיה בקול.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
2. כחכוח בגרון או צורך "לנקות" את הגרון.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
3. ליחה רבה או נזלת בחלק האחורי של האף.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
4. קשיים בבליעת אוכל, נוזלים או כדורים.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
5. שיעול לאחר שתייה, אכילה או שכיבה.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
6. קושי בנשימה או אירועים של חנק פתאומי.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
7. שיעול טורדני.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
8. הרגשה שמשהו תקוע בגרון, כמו גוש בגרון.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
 
9. צרבת, כאב בבית החזה, או עליית חומצה לגרון.
 
 
 
 
0
 
 
 
1
 
 
 
2
 
 
 
3
 
 
 
4
 
 
 
5
 
 
 
 
 
האבחנה של רפלוקס לרינגופרינגיאלי יכולה להיעשות על סמך סימפטומים וממצאים בבית הדיבור והבליעה. ניטור חומצה עם חיישן בבית הדיבור למשך 24 שעות היא בדיקת הבחירה לאישור סופי של האבחנה.

ההערכה המקובלת היא, כי מחצית מהחולים עם בעיות בבית הדיבור והבליעה סובלים בין היתר מרפלוקס הלרינגופרינגיאלי.

כאשר עולה החשד שמדובר במחלת רפלוקס לגרון, יש לבצע בדיקה של בית הדיבור והבליעה בעזרת סיב-אופטי גמיש. קריטריונים לנוכחות רפלוקס בבדיקה הם: נוכחות בצקת במיתרי הקול האמיתיים ו/או המדומים, בצקת של אזור השליבה האחורית, אודם הרירית המכסה את הסחוסים האריטנואידים, נוכחות ליחה סמיכה או גרנולומה ובצקת של האזור מתחת למיתרי הקול. כמקובל בספרות, כל סימן מקבל ניקוד (ראה טבלה מספר 2 המציגה את מדד ממצאי הרפלוקס), כאשר ציון גדול מ-7 נחשב כחיובי לנוכחות רפלוקס לרינגופרינגיאלי.

טבלה מספר 2: מדד ממצאי הרפלוקס 
 
 
בצקת תת גלוטית
 
 
 
0 = אין
 
 
 
 

 
 
 
2 = יש
 
 
 
 
בצקת מיתרי הקול המדומים עם חסימת החדר
 
 
 
0 = אין
 
 
 
 

 
 
 
2 = יש
 
 
 
 
אודם/גודש כלי דם
 
 
 
2 = באזור האריטנואידים
 
 
 
 

 
 
 
4 = כללית
 
 
 
 
בצקת מיתרים
 
 
 
1 = קלה
 
 
 
 

 
 
 
2 = בינונית
 
 
 
 

 
 
 
3 = קשה
 
 
 
 

 
 
 
4 = בצקת פוליפואידית
 
 
 
 
בצקת כללית בגרון
 
 
 
1 = קלה
 
 
 
 

 
 
 
2 = בינונית
 
 
 
 

 
 
 
3 = קשה
 
 
 
 

 
 
 
4 = חוסמת מעבר אויר
 
 
 
 
בצקת אחורית
 
 
 
1 = קלה
 
 
 
 

 
 
 
2 = בינונית
 
 
 
 

 
 
 
3 = קשה
 
 
 
 

 
 
 
4 = חוסמת מעבר אויר
 
 
 
 
נוכחות גרנולומה
 
 
 
0 = אין
 
 
 
 

 
 
 
2 = יש
 
 
 
 
ליחה סמיכה
 
 
 
0 = אין
 
 
 
 

 
 
 
2 = יש
 
 
 
 
באופן כללי, הטיפול ברפלוקס הלרינגופרינגיאלי צריך להיות אגרסיבי יותר וממושך יותר מאשר הטיפול ברפלוקס קיבתי וושטי. בית הדיבור הוא אזור רגיש בהשוואה לוושט וחסר מנגנוני הגנה בפני החומצה. הטיפול ברפלוקס לבית הדיבור על פי המלצות איגוד רופאי האף, אוזן וגרון בארצות הברית כולל שימוש בתרופות חוסמות משאבת הפרוטון (Proton pump inhibitor) לפחות פעמיים ביום. יש צורך בטיפול תרופתי פעמיים ביום, שכן אף אחת ממשפחת התרופות הללו אינה מדכאת את יצור החומצה ליותר מ-16.8 שעות. במספר מקרים קיים גם צורך להוסיף לטיפול תרופות מקבוצת נוגדי קולטני-H2. ישנם גם מהלכים לא תרופתיים בטיפול, כגון הימנעות מארוחות גדולות בשעות הלילה, הרמת ראש המיטה, הפחתת משקל, הימנעות מצריכת מזון כארבע שעות לפני השינה, הימנעות מצריכת שומן, שוקולד וקפה. מזונות אלה עלולים לגרום לאיחור בהתרוקנות הקיבה ולהשפיע בצורה שלילית על הלחץ בסוגר הקיבה התחתון ובכך לאפשר חזרה של תוכן מהקיבה לוושט.

הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי נקשר לתלונות ואבחנות רבות באזור הראש והצוואר. במקרים אחדים התלונה היא גם האבחנה. לדוגמא: הרפלוקס הלרינגופרינגיאלי גורם לכאב גרון, שיעול כרוני, הרגשה שמשהו תקוע בגרון ואירועי חנק פתאומי.
רפלוקס לרינגופרינגיאלי נקשר גם לאבחנות היסטופתולוגיות ספציפיות כגון: גרנולומה על חלקו האחורי של מיתר הקול ובצקת מיתרי הקול והשליבה האחורית. מחלת הר.ל. נקשרה כגורם משפיע במחלות שונות בדרכי הנשימה כגון: חסימת דרכי נשימה בשינה, אסתמה, דלקות ריאה חוזרות ומות עריסה. לכן יש חשיבות באבחון וטיפול מוקדמים במחלה זו.

 
 
 
בצקת מיתרים והשלבה האחורית
 
בצקת מיתרים והשלבה האחורית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כתובת: הברזל 11, רמת החייל תל אביב, בניין B קומה 4   |   טל': 9956759 - 053
פקס: 4509802 - 077   |   דוא"ל: voicecenter5@gmail.com

 
 
 
פייסבוק
 
 
 
 
לאומית
 
 
 
מכבי
 
 
 
כללית