צרידות

 

הפקת קול וצרידות

בבואנו לדון בנושא גדול ומורכב כמו הפקת קול וצרידות, חשוב להבין בשלב ראשון כיצד מופק הקול.
ההתחלה היא בריאות. זרם האוויר מהריאות הוא הגנרטור (מקור האנרגיה) לתהליך.
בזמן נשימה האוויר נכנס ויוצא מהריאות כאשר מיתרי הקול פתוחים, במינימום התנגדות של אזור הגלוטיס. הגלוטיס כולל את מיתרי הקול והמרווח ביניהם.

כאשר אנחנו רוצים להפיק קול, אנו סוגרים את מיתרי הקול ויוצרים התנגדות למעבר האוויר.

                                                                         
התנגדות זו אינה מוחלטת, וכך, האוויר הזורם דרך מיתרי הקול יוצר רטט/גל ויברטורי.

ממיתרי הקול הרוטטים נודד גל הקול מעלה, לחלל בית הדיבור והבליעה, חלל הלוע האפי, האף והסינוסים וחלל הפה. כל האזורים הללו משפיעים על אפיון הקול ומעניקים לכל אחד מאתנו את קולו הייחודי.

על ידי מתיחה והרפיה של מיתר הקול אנו משנים מעלה ומטה את תדר גל הקול. כל זה נעשה על ידי השרירים של בית הדיבור.

כל פתולוגיה או הפרעה בכל אחד מהשלבים הללו, תשפיע על קולו של האדם.

הסיבות להפרעות בקול הן רבות ואפשר לחלקן לחמש קבוצות עיקריות:

1. נגעים שפירים או ממאירים על מיתרי הקול יפריעו לגל הוויברציה שמפיק מיתר הקול ולסגירת מיתרי הקול. כפי שציינתי, סגירתם של מיתרי הקול היא הכרחית להפקת הקול.

 
                                                          פוליפ                                       סרטן גרון המערב את שני המיתרים

2. שיתוקים של מיתרי הקול על רקע מאורעות מוחיים, ניתוחים, כמו ניתוחי עמוד השדרה הצווארי, ניתוחים בבלוטת המגן.

3. הפרעות בסגירת הגלוטיס יכולות להיגרם עקב הזדקנות טבעית, מצב הנקרא פרסבילרינקס, כלומר בית דיבור מבוגר. עם זאת, ניתן לראות את התופעה גם באנשים צעירים, לדוגמה, לאחר ניתוחים שבהם נכרת נגע כלשהו ממיתר הקול ונוצרת צלקת על המיתר.

4. רפלוקס לרינגופרינגיאלי. זוהי תופעה שכיחה ביותר אשר זוכה להתעניינות בעיקר בעשר השנים האחרונות. חומצה ותוכן מזון עולים מהקיבה דרך הוושט, נשפכים על מיתרי הקול וגורמים לבצקת המשפיעה על הקול.


בצקת מיתרים והשלבה האחורית

5. שימוש יתר או שימוש לא נכון במיתרי הקול, כמו למשל אצל מורים, מרצים, זמרים, גננות, עורכי דין.
התלונות האופייניות בהן אנו נתקלים הן צרידות, קושי בהפקת קול, עייפות דיבור, שינויים בטווח התדרים אותו מסוגל היה החולה להפיק, כחכוח גרוני, הרגשה של גוש בגרון.

דרכי האבחון:
אני מאמין גדול בשיחה מעמיקה עם החולה בנוגע לבעייתו. תלונות של עייפות דיבור ושינוי במרווח התדרים יכוונו אותי לפתולוגיה כדוגמת אי ספיקה גלוטית, כלומר, החולה אינו מסוגל לסגור את מיתרי הקול שלו בדרך יעילה וטובה, האוויר המופק מהריאות בורח בין מיתרי הקול, דבר היוצר עייפות דיבור. עייפות הדיבור מחייבת לקיחת נשימה נוספת לאחר כל הברה.

כחכוח גרוני והרגשת גוש בגרון מכוון לרפלוקס לרינגופרינגיאלי, וכמובן, צרידות במעשן צריכה כמעט תמיד להעלות חשד לתהליך גידולי ממאיר.

נמשיך באבחון
בשלב ראשון נבצע בדיקת אף אוזן גרון וצוואר מלאה ולאחריה בדיקה של הלרינקס, של בית הדיבור והבליעה.

האפשרויות:
1. בדיקה בעזרת מראה ומנורת מצח - בדיקה הנמצאת בשימוש מאז 1894
2. מרבית החולים עוברים בדיקה בעזרת סיב-אופטי גמיש המוחדר דרך האף לאחר אלחוש מקומי. הבדיקה היא בדיקה קלה ונסבלת היטב על ידי החולים.
3. בדיקה נוספת אותה אנו מבצעים היא בדיקת הסטרובוסקופיה. בבדיקה זו אנו מקרינים אור בתדר מעט שונה מתדר קול הנבדק דרך סיב-אופטי קשיח. כך אנו משיגים תמונה המציגה את גל הרטט אותו יוצר מיתר הקול, בתנועה איטית. בדיקה זו מאפשרת זיהוי של פתולוגיות קטנות מאוד במיתר הקול. גם נגע קטן או צלקת על מיתר הקול, אשר יפריעו לגל הרטט, ייראו בקלות יחסית.
4. אנו עורכים גם בדיקה אקוסטית ממוחשבת במהלכה אנו מבצעים הקלטה דיגיטאלית של הקול. באמצעות תוכנות מתמטיות שונות נקבל את התדר הבסיסי, הפורמטים, מרווח התדרים אותו יכול להפיק הנבדק, יציבות עוצמת הקול ויציבות תדר הדיבור. בשלב הבא נשווה את התוצאות שקיבלנו לנורמות המקובלות. בדיקה זו מאפשרת מעקב אחרי חולים במהלך הטיפול. בדיקה זו מאפשרת השוואה בין איכות הקול לפני ואחרי הטיפול בדיבור אצל קלינאית התקשורת. אף שאין תחליף לאוזן של הבודק ושל החולה, בעזרת האנליזה הממוחשבת נקבל גם מספר מדדים אובייקטיביים לגבי מידת האפקטיביות של הטיפול עצמו.

הטיפול

לאחר האבחון, החולה מופנה להמשך טיפול.

כאשר מדובר ברפלוקס לרינגופרינגיאלי, הטיפול הוא בעיקר תרופתי להורדת חומציות הקיבה. כן יקבל החולה הדרכה בנושא תזונה. משקאות המכילים קופאין, כמו קפה וקולה, אינם מומלצים, כמו גם שוקולד, עגבניות ומאכלים המכילים מנטה.

במידה ומתגלה תהליך גידולי, החולה מוזמן להסתכלות בהרדמה כללית וביופסיה או כריתת הנגע בהתאם לממצא. הגישה הניתוחית אינה כוללת חתכים בצוואר ונעשית דרך הפה בעזרת לרינגוסקופ קשיח תחת מיקרוסקופ ובאמצעות מכשירים קטנים מיוחדים המאפשרים את ביצוע הניתוח תוך שמירה מקסימלית על הפונקציה של מיתר הקול.

גידולים ממאירים קטנים (בשלב המוקדם) ניתנים לכריתה בעזרת לייזר. בכל מקרה שבו מדובר בגידול ממאיר, מוכנס לתמונה צוות רב תחומי הכולל גם כירורג ראש צוואר ורופא אונקולוג.

כאשר מדובר בבעיות בסגירה הגלוטית עקב שיתוק מיתר קול לדוגמה, או חולשת מיתרי הקול, עומדות לרשותנו שתי אופציות. הראשונה, כאשר המרווח קטן, היא הזרקת שומן למיתרי הקול לאחר שאיבתו דרך חתך קטן באזור הטבור. הזרקה נעשית דרך הפה בעזרת הלרינגוסקופ והמיקרוסקופ, ללא חתכים בצוואר.

כאשר המרווח גדול יותר מתבצע תהליך של פתיחת פתח קטן בסחוס המגן, בהרדמה מקומית, תוך כדי הסתכלות ללרינקס בעזרת סיב אופטי והאזנה לקולו של החולה. דרך הפתח מוחדר שתל הדוחק את מיתר הקול לכיוון המרכז, דבר המאפשר סגירה גלוטית טובה.

במקרים של שימוש לא נכון במיתרי הקול, נכנסת לתמונה קלינאית התקשורת, והחולה עובר טיפול בהתאם לבעייתו הספציפית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כתובת: הברזל 11, רמת החייל תל אביב, בניין B קומה 4   |   טל': 9956759 - 053
פקס: 4509802 - 077   |   דוא"ל: voicecenter5@gmail.com

 
 
 
פייסבוק
 
 
 
 
לאומית
 
 
 
מכבי
 
 
 
כללית